הנתון החשוב ביותר בתכנון פרישה הוא גם הפחות ידוע: כמה שנים תחיו. לדעת אי אפשר. להעריך אפשר, ורוב האנשים מעריכים נמוך מדי. שלוש שאלות מסדרות את ההערכה הזאת, וההפרש ביניהן נמדד בשנים שלמות של תקציב.
מאיזה גיל נמדדת תוחלת החיים?
כולנו מכירים את תוחלת החיים מלידה, אבל מי שכבר הגיע לגיל 67 עומד מול מספר אחר לגמרי, ויש לו הזדמנות להאריך ימים הרבה יותר ממה שחשב.
תוחלת החיים בגיל 67 גבוהה בהרבה מזו שהייתה צפויה בלידה. חישוב תוחלת החיים הממוצעת למי שכבר הגיע לגיל 67 מניב תוצאה גבוהה יותר מהתחזית שהייתה לו ביום שנולד, וזה נתון שצריך לזכור כשמתכננים את הפרישה. ככל שאנחנו מזדקנים, תוחלת החיים שנותרה עולה באופן יחסי. מי ששרד עד גיל 67 יחיה, בממוצע סטטיסטי, יותר ממה שהיה מקבל אילו בדק את הממוצע בגיל 57, וזה בדיוק החישוב שקובע את הסיכון להאריך ימים מעבר למה שתכננתם.
המספרים ממחישים את הפער. תוחלת החיים מלידה בישראל היא בערך 83, והמספר הזה כמעט לא רלוונטי למי שמתכנן פרישה, כי הוא כולל גם את כל מי שנפטר צעיר. מי שכבר הגיע לגיל 67 עבר את רוב הדרך, והסטטיסטיקה שלו אחרת: עוד 18 עד 20 שנה בממוצע, נשים בקצה הגבוה. וזה ממוצע, כלומר בערך מחצית מהאנשים יחיו יותר מזה. מי שבנה תקציב לפי "תוחלת החיים היא 83" חתך לעצמו שנים שלמות של מימון. בתקציב של 15 אלף ש"ח בחודש, כל שנה כזאת שווה 180 אלף ש"ח.
האם תוחלת החיים מחושבת לפי שיעורי התמותה הנוכחיים או לפי תחזיות עתידיות?
יש שני סוגי לוחות תמותה. לוח שוטף מודד את התמותה של היום, והוא הבסיס של לוחות החיים של הביטוח הלאומי ושל רוב המחשבונים והנתונים המצוטטים. שימוש בנתוני תמותה מהשנה הנוכחית עשוי להעריך בחסר את תוחלת החיים שלכם.
לוח עתידי מגלם גם את השיפור הצפוי ברפואה ובאורח החיים, והוא מראה תמונה מציאותית יותר. ההבדל בין השניים רחוק מלהיות אקדמי: עד שתגיעו לגיל 85 תעבוד בשבילכם הרפואה של 2045, ומה שהיום ניסיוני יהיה אז טיפול שגרתי בקופת חולים. כך תוכלו לתכנן את הפרישה בצורה שתדאג לכם גם בגיל 95 ואפילו מעבר לכך.
הפער בין שני הלוחות יכול להגיע לכמה שנים, וכל שנה כזאת היא עוד 12 חודשי הוצאות שמישהו צריך לממן. דוגמה מהשטח: תוחלת החיים לגבר בישראל היא 81, ואילו החישובים האקטואריים של קרן הפנסיה מחשבים תוחלת חיים של גבר עד גיל 84 (מקדם 200), כיוון שהם מתחשבים בכך שמי שהגיע כבר לגיל 67 יחיה בממוצע עד לגיל 84. האקטוארים של קרנות הפנסיה מתמחרים שיפורי תמותה קדימה, והתכנון הפרטי שלכם צריך לעשות בדיוק את אותו הדבר.
איזו אוכלוסייה משמשת כבסיס לחישוב?
אם אתם קוראים את השורות האלה, סביר להניח שאתם כבר חושבים קדימה ושייכים לקבוצה של אנשים עם תוחלת חיים גבוהה מהממוצע. הממוצע הארצי מחושב על כלל האוכלוסייה, וההערכה האישית שלכם צריכה לצאת מהקבוצה שאליה אתם באמת שייכים.
מחקרים מראים שיש קשר בין הכנסה גבוהה יותר והשכלה לבין תוחלת חיים ארוכה יותר. כדאי לקחת את זה בחשבון כשאתם מתכננים את העתיד שלכם, כי ייתכן שתחיו יותר מהממוצע, וזה ידרוש הכנה כלכלית טובה יותר.
מה ההיסטוריה המשפחתית שלכם?
הממוצע הסטטיסטי הוא נקודת פתיחה, והנתונים האישיים מזיזים אותה לכאן או לכאן. הורים וסבים שהאריכו ימים מזיזים אותה למעלה. עישון, מחלות כרוניות ועודף משקל מזיזים אותה למטה. מי שההורים שלו חצו את גיל 90 והוא עצמו מגיע לפרישה בריא צריך לתכנן תקציב עד גיל 100, כתרחיש מרכזי ולא כקוריוז.
זו גם שאלה שמשפיעה ישירות על הבחירה בין קצבה לבין משיכה הונית. מי שצפוי להאריך ימים מרוויח מהקצבה הרבה יותר, כי היא ממשיכה להשתלם גם בשנים שבהן חשבון הוני כבר היה מתרוקן.
כולנו רוצים חיים ארוכים ומלאים, וזה דורש תכנון נכון
השתמשו בשלוש השאלות הללו יחד עם היסטוריית המשפחה שלכם כדי להתחיל לאמוד מה תהיה תוחלת החיים שלכם בפרישה. חיים ארוכים טובים רק אם מתכננים אותם נכון.
המשמעות המעשית אחת: מתכננים לפי התרחיש הארוך, ומחזיקים בתיק רכיב שמבטח אותו. קצבה מקרן פנסיה משולמת כל החיים, גם אם תחגגו 104, וזה בדיוק התפקיד שלה בתכנון. תוכנית שמכוונת לממוצע נגמרת באמצע הדרך, בדרך כלל אצל בן הזוג שנשאר.
בהצלחה בפרישה!
קחו את שלוש השאלות, ענו עליהן בכנות, ותנו למספר שיוצא לכם לקבוע את התקציב. זה ההבדל בין תוכנית שמחזיקה מעמד עד הסוף לבין תוכנית שנגמרת מוקדם מדי.
רוצה לבדוק איך זה יוצא אצלך? מערכת התכנון לפרישה – בלי הרשמה ובלי פרטים.
להמשך קריאה: באיזו קרן פנסיה מקבלים קצבה: החלטה של פעם אחת · קיבוע זכויות: הפטור שלא מגיע לבד
רוצים לעבור על זה ביחד? תיאום שיחה.