מי שמנייד חלק מקרן הפנסיה לקופת גמל בניהול אישי שואל כמעט תמיד על התשואה. השאלה שאף אחד לא שואל היא מה קורה לביטוח שנשאר מאחור, ודווקא שם רוב מה שכתוב באינטרנט לא מדויק.
אז נפתח בשורה התחתונה. הכיסוי לא קטן. שיעורי הכיסוי לא משתנים. תקופת האכשרה לא מתאפסת ולא מאבדים ותק. מה שכן קורה זה שהריסק מתייקר, לפעמים משמעותית, ושחלק מהכסף מוותר על הבטחת תשואה. הנה המנגנון, ואיפה כדאי להיזהר באמת.
מה עובר ומה נשאר
בניוד חלקי אתם מוציאים חלק מהיתרה הצבורה מקרן הפנסיה המקיפה אל קופת גמל לקצבה בניהול אישי. את קרן הפנסיה עצמה אי אפשר לנהל בניהול אישי, ולכן המהלך הוא תמיד הוצאה של כסף החוצה. הכספים נשארים קצבתיים ולא הופכים להוניים.
אתם נשארים עמיתים בקרן. אם אתם ממשיכים להפקיד, אתם עמיתים פעילים עם כיסוי ביטוחי מלא. מועד ההצטרפות לא זז, מסלול הביטוח לא מתחלף, והוותק שצברתם נשאר במקומו. כל מה שהשתנה זה גובה הכרית שיושבת מול ההתחייבות הביטוחית.
| רכיב | מה קורה בניוד חלקי | למה |
|---|---|---|
| שיעור הכיסוי לנכות | לא משתנה | נגזר מהשכר הקובע וממסלול הביטוח, לא מהיתרה |
| עלות הריסק לנכות | לא משתנה | אין קיזוז של היתרה הצבורה בכיסוי הזה |
| שיעור הכיסוי לשאירים | לא משתנה | נקבע לפי המסלול וגיל ההצטרפות |
| עלות הריסק לשאירים | עולה | היתרה הצבורה מקוזזת מההתחייבות. פחות יתרה, יותר סיכון |
| תקופת אכשרה | לא מתאפסת | אתם נשארים עמיתים באותה קרן, מועד ההצטרפות לא זז |
| ותק וספירת הריסק הזמני | לא מתאפסים | הספירה מתחילה בהפקדה האחרונה. ניוד הוא לא הפקדה |
| הבטחת התשואה על 30% מהנכסים | נשארת מאחור | חלה על נכסי הקרן. כסף שיצא כבר לא בפנים |
| קצבת שאירים לילד עם מוגבלות | תלוי | בניוד חלקי הרציפות נשמרת. בניוד מלא הכיסוי נסגר |
נכות: הרכיב היחיד שהניוד לא נוגע בו
קצבת הנכות נגזרת מהשכר הקובע ומשיעור הכיסוי במסלול הביטוח. מי שמבוטח ב-75% יקבל 75% מהשכר הקובע, בין אם צבר 200 אלף ובין אם צבר 2 מיליון. היתרה הצבורה לא נכנסת לחישוב.
גם העלות לא זזה. בכיסוי לנכות אין קיזוז של היתרה מול ההתחייבות, כי עמית שהוכר כנכה ממשיך לצבור בקרן. הוצאת כסף החוצה לא משנה שם כלום.
שאירים: הכיסוי נשאר, המחיר עולה
קצבת השאירים גם היא נגזרת מהשכר הקובע. 60% לאלמן או לאלמנה לכל החיים, ועד 40% לילדים עד גיל 21, כפול שיעור הכיסוי במסלול. גם היא לא קטנה בניוד.
אבל הקרן לא מבטחת את הקצבה במלואה. היא מהוונת את כל הקצבאות שהיא תצטרך לשלם, מפחיתה מהן את היתרה הצבורה שלכם, ומבטחת רק את ההפרש. להפרש הזה קוראים הסכום שבסיכון, והוא מה שאתם משלמים עליו כל חודש. ההיגיון פשוט: אם תמותו מחר, היתרה שלכם ממילא עוברת למימון הקצבה. הביטוח סוגר רק את הפער.
מכאן נובע כל השאר. כשאתם מוציאים 400 אלף מהקרן, ההתחייבות לשאירים לא זזה, אבל הכרית שמולה קטנה. הסכום שבסיכון גדל בדיוק בגובה מה שהוצאתם.
| לפני הניוד | אחרי ניוד של 400,000 ₪ | |
|---|---|---|
| ההתחייבות המהוונת לקצבת שאירים | 2,900,000 ₪ | 2,900,000 ₪ |
| היתרה הצבורה בקרן | 900,000 ₪ | 500,000 ₪ |
| הסכום שבסיכון | 2,000,000 ₪ | 2,400,000 ₪ |
| עלות הריסק לשאירים | 100% | 120% |
בדוגמה הזאת אותה משפחה בדיוק מקבלת אותה קצבה בדיוק, והריסק החודשי עלה ב-20%. זה לא קנס ולא עונש, זו אריתמטיקה. פחות כסף בפנים, יותר סיכון על הקרן, יותר עלות.
ומי שלא שילם ריסק שאירים בכלל
יש כאן צד שני שכמעט לא מדברים עליו. עמית ותיק עם צבירה גבוהה יכול להיות במצב שבו היתרה שלו כבר גדולה מההתחייבות לשאירים. הסכום שבסיכון הוא אפס, ועלות הריסק לשאירים היא אפס. הוא פשוט לא משלם.
| לפני הניוד | אחרי ניוד של 800,000 ₪ | |
|---|---|---|
| ההתחייבות המהוונת לקצבת שאירים | 1,600,000 ₪ | 1,600,000 ₪ |
| היתרה הצבורה בקרן | 1,900,000 ₪ | 1,100,000 ₪ |
| הסכום שבסיכון | 0 | 500,000 ₪ |
| עלות הריסק לשאירים | אפס | חוזרת להיגבות |
מי שנמצא במצב הזה ומנייד סכום גדול, מחזיר לעצמו הוצאה חודשית שכבר לא הייתה קיימת. זה החלק שהכי כדאי לבדוק לפני, כי הוא מתגלה רק בדוח השנתי של השנה שאחרי.
הבטחת התשואה שנשארת מאחור
זו לא סוגיה ביטוחית, אבל היא נכנסת לאותו חשבון. בקרן פנסיה מקיפה פועל מנגנון הבטחת תשואה: 5.15% שנתי צמוד מדד על 30% מנכסי הקרן. מ-1 בינואר 2025 ההקצאה תלוית גיל, כלומר 60% למקבלי קצבה, 30% למסלולים לבני 50 ומעלה ולמסלול הכללי, והיתרה מתחלקת בין המסלולים הצעירים והמתמחים.
כסף שיצא מהקרן לא נהנה מזה. אם ניידתם 400 אלף מתוך מסלול שמקבל את מלוא ההקצאה, כ-120 אלף מהם הפסיקו לקבל 5.15% ריאלי מובטח ועברו לסיכון השוק. זה לא אומר שהניוד שגוי, זה אומר שהרף שה-IRA צריך לעבור גבוה יותר ממה שנראה על פני השטח.
שלושה דברים שפשוט לא קורים
שלוש הטענות הבאות חוזרות כמעט בכל מאמר על הנושא, ולא מצאתי להן שום תימוכין בפרסומי הקרנות או ברשות שוק ההון.
תקופת האכשרה לא מתאפסת. האכשרה בקרן פנסיה מקיפה היא 60 חודשים, והיא חלה על אירוע שנובע ממצב רפואי שהיה קיים לפני ההצטרפות. היא נמדדת ממועד ההצטרפות לקרן. בניוד חלקי אתם נשארים עמיתים באותה קרן, מועד ההצטרפות לא משתנה, והאכשרה שנצברה נשארת. מה שכן מאפס אכשרה זה ניוד בין קרנות כשאתם לא פעילים, גידול בכיסוי מעל 10%, או גידול ריאלי בשכר הקובע מעל 15%.
שיעור הכיסוי לא נקבע מחדש. שיעור הכיסוי נגזר ממסלול הביטוח שבחרתם ומהגיל שבו הצטרפתם לקרן, ולא מהיתרה הצבורה. אצל גברים שהצטרפו מגיל 41 ומעלה שיעור הכיסוי אכן נמוך מהשיעור המרבי, אבל זה נקבע ביום ההצטרפות ונשאר. ניוד הוא לא הצטרפות מחדש.
הריסק הזמני לא מתאפס. ההסדר הביטוחי לעמית שהפסיק להפקיד נספר מההפקדה האחרונה. חמישה חודשים ראשונים אוטומטית, ואפשר להאריך עד 24 חודשים בסך הכל בפעולה אקטיבית. ניוד הוא לא הפקדה ולא הפסקת הפקדה, והוא לא מזיז את הספירה הזאת. אם הקרן שלכם אומרת לכם אחרת, תבקשו את הסעיף בתקנון בכתב.
ילד עם מוגבלות: כאן הזהירות מוצדקת
ילד של עמית שהמוסד לביטוח לאומי הכיר לראשונה בזכאותו לקצבת נכות כללית אחרי מועד ההצטרפות לקרן, מקבל קצבת שאירים לכל החיים, במקום עד גיל 21. זו זכות בשווי של מיליוני שקלים, והיא הרכיב הכי שביר בכל התיק.
רשות שוק ההון פרסמה הבהרה ייעודית בנושא, אסמכתא 2023-3813, שמגנה על הזכאות בניוד בין קרנות פנסיה. שני תנאים מצטברים: כיסוי ביטוחי רציף לשאירים בקרן המעבירה עד מועד ההכרה בנכות, ושיעור כיסוי בקרן הקולטת שאינו עולה על זה שהיה במעבירה.
ניוד חלקי ל-IRA הוא לא ניוד בין קרנות. אתם נשארים מבוטחים באותה קרן ורציפות הכיסוי נשמרת. הסכנה האמיתית היא בניוד מלא החוצה מקרן פנסיה מקיפה, שסוגר את הכיסוי הביטוחי כולו ואיתו את קצבת השאירים לכל החיים. מי שיש לו ילד עם מוגבלות, או שיש סיכוי סביר שתהיה הכרה כזאת, לא מנייד קרן פנסיה במלואה בלי לראות חוות דעת בכתב.
מה לבדוק לפני שמניידים
קחו את הדוח השנתי של הקרן ותאתרו כמה בדיוק ירד השנה לעלות ריסק שאירים. זה הבסיס. אחר כך תבקשו מהקרן, בכתב, את הסכום שבסיכון לפני הניוד ואחריו, ואת העלות החודשית בשני המצבים. הקרן יודעת לחשב את זה ואין סיבה לנחש.
אחרי זה תבדקו מה עובר להבטחת התשואה, כמה מהיתרה שלכם מקבלת אותה היום לפי הגיל והמסלול, וכמה מזה יוצא החוצה. ולבסוף, את ה-IRA עצמו: ביוני 2025 פרסמה רשות שוק ההון טיוטה שמקשיחה את תנאי הכניסה, מעלה את סף הצבירה והקצבה ומגבילה נכסים לא סחירים. לפני שפותחים, לוודא מה התנאי שבתוקף באותו יום ולא מה שהיה כתוב לפני שנתיים.
ואם השאלה היא בכלל האם לנייד, שווה להתחיל בשני המחשבונים שיש כאן באתר: ביטוח מנהלים מול קרן פנסיה ומחשבון התשואות, שמושך את הנתונים ישירות מגמל נט ומפנסיה נט.
כתיבת תגובה