כמה עולה לגדל ילד בישראל

כשמדברים על עלות גידול ילד בישראל, רוב ההורים חושבים על החיתולים והגן. הסכומים הגדולים באמת מגיעים אחר כך, והם נמשכים הרבה מעבר לגיל 18. הנה הפירוט, קטגוריה אחרי קטגוריה, עם המספרים שמאחוריהן.

על איזה גיל מדובר

נהוג לחשב את עלות גידול הילד מהלידה ועד גיל הבגרות, ובפועל גם על פני כמה שנות העצמאות הראשונות שאחריו. בארץ ההורים בדרך כלל מפסיקים לסייע כשהילד מסיים לימודים גבוהים ומגיע להכנסה עצמאית יציבה.

בפועל המועד הזה נדחה. רבים יוצאים מבית ההורים רק באמצע שנות ה-20 לחייהם. לפי הלמ"ס כ-32% מהצעירים בגילאי 25-34 עדיין גרים אצל ההורים, ובגילאי 20-24 מדובר בכ-80%. מעבר לזה, הורים רבים ממשיכים לתמוך בילדיהם גם במהלך השירות הצבאי וגם בתקופת הלימודים האקדמיים, למשל בסיוע במימון שכר הלימוד או בהוצאות המחיה השוטפות.

על מה מוציאים את הכסף

ההוצאה על כל ילד מתפרסת על מגוון רחב של סעיפים, ממה שמוגדר "חיוני" (מזון, ביגוד, דיור, בריאות) ועד מה שנחשב "מותרות" (חוגים, פעילויות פנאי, קייטנות, טיולים). אלה הסעיפים המרכזיים:

דיור ומגורים: בדרך כלל זו ההוצאה הגדולה ביותר. חלק גדול משכר הדירה או מהמשכנתא של המשפחה נזקף בפועל לילדים, וההורים כמעט תמיד עוזרים גם בחלק הראשוני של רכישת הדירה, בסביבות 300 אלף ₪ על דירה ממוצעת של 1.3 מיליון ₪.

מזון וביגוד: הוצאות שוטפות על מזון, ביגוד ונעליים, שמשתנות בהתאם לגיל הילד ולמספר הילדים במשפחה. בנתוני הלמ"ס נרשם שמשקי בית עם ילדים קטנים הוציאו כ-15,115 ₪ בחודש בממוצע.

חינוך: בתי הספר והגנים הם "חינם", אבל המשפחות משלמות עבור ציוד, תחבורה, חוגי העשרה, קייטנות ושיעורי עזר. לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה הפרטית הממוצעת של משפחה על חינוך עומדת על כ-480 ₪ בחודש לתלמיד: כ-423 ₪ לבית ספר יסודי, 538 ₪ לחטיבת ביניים ו-617 ₪ לתיכון. בחינוך הפרטי התשלום גבוה יותר.

בריאות: מערכת הבריאות הציבורית בישראל מכסה את רוב הטיפולים, ועדיין נשארות עלויות נוספות: תרופות, טיפולי שיניים, בדיקות ומעבדות פרטיות, ביטוחים משלימים ותהליכים אסתטיים. למשל, מרפאת שיניים פרטית או טיפולי אסתטיקה בגיל ההתבגרות.

פנאי והעשרה: תרבות, ספרים, טיולים ופעילויות מעבר לשעות הלימודים. הורים רבים מוציאים לא מעט על חוגי ספורט, אמנות, תנועות נוער או קייטנות, וזה בא לידי ביטוי באלפי שקלים בשנה לכל ילד.

הוצאות נוספות: אירועים חד פעמיים כמו טיול שנתי או בר מצווה ובת מצווה, רכישת רכב או ריהוט לילד, וסיוע כלכלי לילדים בוגרים במימון לימודים אקדמיים או שכר דירה.

הוצאות לפי קבוצות גיל

הפירוט לפי שלבי החיים מראה שההוצאה לא מתחלקת באופן שווה על פני השנים. יש תקופות יקרות במיוחד, ויש תקופות שבהן הנטל דווקא קטן.

גיל 0-6

בשנים הראשונות, בגן ובמעון, ההוצאות גבוהות יחסית. הסיבה המרכזית היא הצורך במסגרות לאחר שעות הפעילות (משפחתון, מעון, מטפלת), ולצידן הציוד לתינוק: עגלה, מיטת תינוק ואביזרים.

לדוגמה, לפי סקר ההוצאות של הלמ"ס הוציאו משקי בית עם ילדים קטנים בממוצע 2,258 ₪ בחודש על שירותי חינוך בלבד, כלומר מעונות וגנונים. בסיכום כולל של גידול עד גיל 5 העלות במעמד הבינוני מוערכת בכ-340 אלף ₪, ועד חצי מיליון ₪ במעמד הגבוה.

גיל 6-18: חוק חינוך חובה חינם

מגיל 6 ועד 18 הילדים לומדים בבתי ספר בלי תשלום ישיר על הלימודים עצמם. לצד זה יש שורה של הוצאות נלוות: תחבורה (הסעות או דלק), ארוחות בבית הספר, ציוד היקפי, בגדים, שיעורים פרטיים וחוגים.

מנתוני הלמ"ס עולה שההוצאה הממוצעת לתלמיד עומדת על כ-423 ₪ בחודש בבית ספר יסודי, 538 ₪ בחטיבת ביניים ו-617 ₪ בתיכון. הסכומים האלה כוללים גם ציוד וגם פעילויות העשרה. בשלב הזה ההוצאה על ילד שני או שלישי קטנה במעט, בשל שימוש חוזר במוצרים ושיקולים כלכליים של המשפחה.

שירות צבאי ולימודים אקדמיים (18-24)

בגילאי 18-21 רוב הילדים (מוזר לקרוא להם ילדים) משרתים בצה"ל או מתחילים לימודים אקדמיים. בתקופה הזאת ההוצאות האישיות נמוכות יחסית. החיילים מקבלים "משכורת" צבאית, ורובם אינם משלמים שכר לימוד.

עם זאת, ההורים נוטים לסייע בהוצאות כמו לינה (שכר דירה או מעונות), אוכל ונסיעות. דווקא בשנים האלה ההוצאה קטנה יותר, לעיתים רק עשרות אלפי שקלים, משום שרוב ההוצאות כבר נעשו קודם.

יציאה מהבית וסיוע בדיור

לאחר גיל 21 חלק מהצעירים מגיעים לעצמאות כלכלית מלאה, אך רבים עדיין חיים עם ההורים לאורך זמן ממושך. לפי נתוני הלמ"ס, כ-32% מהצעירים בגילאי 25-34 גרים עדיין עם ההורים, ומשקי בית רבים מסייעים כלכלית לילדים גם בגילאים המבוגרים.

בשל יוקר הדיור, חלק מהמשפחות מעמידות לילדים הון עצמי לרכישת דירה. ברוב רכישות הדירות מחיר הכניסה הוא כ-25% מהמחיר, כלומר כ-300 אלף ₪ על דירה ממוצעת, והסכום הזה מגיע בעיקר מההורים. לאחוז גבוה מהצעירים אין יכולת אחרת לרכוש דירה בארץ.

כמה זה עולה בסך הכל

עלות גידול ילד בישראל עד גיל הבגרות נאמדת בסדר גודל של מיליוני שקלים. להערכת המקורות, עלות מלאה עד גיל 21 במעמד סוציואקונומי ממוצע עומדת על כ-1.08 מיליון ₪, ויותר מכך אצל אלו שנמצאים בשכבות הגבוהות של האוכלוסייה. הסכום הזה משקף את כל הקטגוריות (מזון, דיור, חינוך, בריאות, פנאי ועוד) לאורך שני העשורים הראשונים של חיי הילד.

גם ההבדלים האזוריים גדולים. משפחות במרכז מוציאות בממוצע פי 1.5-1.6 מהפריפריה על אותן הוצאות עצמן. המספרים האלה ממחישים שההוצאה על כל ילד היא משמעותית ביותר בסדרי גודל משפחתיים וכלכליים, כשברקע צרכים שמשתנים לאורך שלבי החיים של הילד.

מה עושים עם המספרים האלה

הנתונים מגיעים מסקרים שמתעדכנים כל שנה, ולכן העיקר כאן הוא סדר הגודל. ומסדר הגודל נובעת מסקנה תכנונית אחת: ילד הוא התחייבות של מיליון פלוס על פני כ-25 שנה, וההוצאה הגדולה ביותר, הדירה, מגיעה בסוף. מי שפותח חיסכון ייעודי כבר בלידה נותן לריבית דריבית לעבוד על ההוצאה הזאת. 500 ₪ בחודש מהלידה, בתשואה שנתית ממוצעת של 7%, נהיים כ-280 אלף ₪ בגיל 21. מי שלא, יפגוש את ההוצאה הזאת מהעו"ש, בדיוק בשנים שבהן הוא אמור לסגור פערים לקראת הפנסיה של עצמו.