שבעת הסיכונים של הפרישה

איור של זוג פנסיונרים על ספסל בפארק עם הכיתוב Smart Retirement Planning Starts Here

כשמתכננים פרישה, השאלה הראשונה שעולה היא כמה כסף צריך. שאלה טובה, אבל לא הראשונה בתור. קודם צריך להבין מה יכול להשתבש. החיים אחרי הפרישה נראים אחרת לגמרי מהחיים שהתרגלנו אליהם, וההבדל הזה מחייב תכנון מדוקדק. אלה שבעת הסיכונים שאני עובד איתם בכל תכנון פרישה.

ירידה ביכולת להרוויח

בגיל 45, מי שנקלע לבור מוסיף שעות או מחליף עבודה. בגיל 75 האופציה הזאת כבר לא קיימת. שוק העבודה נסגר, הגוף לא עובד כמו פעם, והבריאות לא תמיד משתפת פעולה. התוצאה היא שטעות תכנון שמתגלה אחרי הפרישה כמעט בלתי אפשרית לתיקון. מנוע ההכנסה כבוי, ואין דרך להדליק אותו מחדש.

המעבר מצבירה למשיכה

35 שנה הפקדתם לחיסכון וההשקעות שלכם צברו ערך. מהיום הן צריכות להפוך לזרם הכנסה חודשי, והכיוון מתהפך. תיק שמייצר הכנסה מתנהל אחרת מתיק שצובר, ואי אפשר להוציא ממנו באותה חופשיות שהייתה כשמשכורת נכנסה כל חודש. ההוצאות עוברות לחיות תחת מגבלה חדשה, וזה שינוי הרגלים ולא רק שינוי טכני.

סדר התשואות

השוק לא יציב, וזה נכון בכל גיל. מה שמשתנה בפרישה הוא העיתוי. ירידה של 30% בשנתיים הראשונות לפרישה מסוכנת הרבה יותר מאותה ירידה אחרי 15 שנה, כי אתם מושכים כסף מתיק שכבר ירד, והכסף שנמשך לא משתתף בתיקון. תשואות נמוכות דווקא בתחילת הדרך פוגעות ביכולת למשוך כספים לאורך כל החיים. שני פורשים עם אותה תשואה ממוצעת יכולים לסיים במקומות שונים לגמרי, רק בגלל סדר השנים.

אריכות ימים

תוחלת החיים ארוכה יותר ממה שרוב האנשים מניחים. מי שמגיע לגיל 67 בבריאות סבירה צריך לתכנן ל-90 ומעלה. אלה חדשות מצוינות לחיים ובעיה לתקציב, כי כל שנה נוספת דורשת כסף נוסף. עוד עשור של הוצאות שלא תוקצב הוא הפער שהכי קשה לסגור בדיעבד.

הוצאות בלתי צפויות

שיפוץ שאי אפשר לדחות, טיפול שיניים של 30 אלף ש"ח, ילד או בן משפחה שצריך עזרה. בשנות העבודה סופגים הוצאות כאלה מהמשכורת החודשית. בפרישה כל הוצאה כזאת נחתכת ישירות מההון, ומכניסה את התקציב ללחץ בדיוק כשאין ממה להשלים.

אינפלציה

2.5% בשנה נראה כמו כלום, ובטווח הקצר באמת לא מרגישים את זה. אחרי 20 שנה מדובר בשחיקה של קרוב ל-40% בכוח הקנייה. קצבה קבועה של 10,000 ש"ח תרגיש כמו 6,100 ש"ח במונחי היום. פרישה שנמשכת 25 שנה מחייבת רכיב השקעה שצומח לצד הקצבה, אחרת רמת החיים יורדת בשקט מדי שנה.

כוח הקנייה של קצבה קבועה של 10,000 ש"ח באינפלציה של 2.5% בשנה, בשקלים של היום 10,000 8,839 7,812 6,905 6,100 5,394 היום 5 שנים 10 שנים 15 שנים 20 שנים 25 שנים אורך פרישה טיפוסי של 25 שנה שוחק יותר משליש מכוח הקנייה של הקצבה
כוח הקנייה של קצבה חודשית קבועה של 10,000 ש"ח, בחישוב לפי אינפלציה של 2.5% בשנה. נקודת 20 השנה, 6,100 ש"ח, היא הנתון שמופיע בגוף המאמר, ושאר הנקודות חושבו לפי אותו שיעור.

ירידה ביכולות הקוגניטיביות

זה הסיכון שהכי לא נעים לדבר עליו. יכולת קבלת ההחלטות הפיננסיות יורדת עם הגיל, בדיוק בשנים שבהן מנהלים את הסכום הגדול ביותר של החיים. במקביל עולה החשיפה להונאות, והשילוב הזה מסכן את ניהול ההשקעות ואת העתיד הכלכלי. את זה פותרים מראש: ייפוי כוח מתמשך, אדם נוסף שנמצא בסוד העניינים, ומבנה תיק פשוט שקל לתפעל.

שבעת הסיכונים והתשובה התכנונית לכל אחד

הסיכוןבמה הוא מתבטאהתשובה התכנונית
ירידה ביכולת להרוויחשוק העבודה נסגר והבריאות לא תמיד משתפת פעולה, וטעות שמתגלה אחרי הפרישה כמעט בלתי אפשרית לתיקוןלבנות ולבדוק את התוכנית לפני הפרישה, כל עוד יש הכנסה שיכולה לתקן
המעבר מצבירה למשיכההתיק צריך להפוך לזרם הכנסה חודשי, ואי אפשר להוציא ממנו באותה חופשיות כמו בעברלהיערך מראש למבנה תיק שמייצר הכנסה שוטפת ולא רק צובר ערך
סדר התשואותירידה בשנתיים הראשונות פוגעת הרבה יותר מירידה זהה אחרי 15 שנה, כי הכסף שנמשך לא משתתף בתיקוןמסלול השקעה נכון, שנבנה מראש כדי לענות על סדר התשואות
אריכות ימיםמי שמגיע לגיל 67 בבריאות סבירה צריך לתכנן ל-90 ומעלה, ועוד עשור של הוצאות עלול להישאר בלי תקציבקצבה, שמבטחת את הסיכון שהכסף ייגמר לפני החיים
הוצאות בלתי צפויותשיפוץ, טיפול שיניים של 30 אלף ש"ח או עזרה לבן משפחה נחתכים ישירות מההון ולא מהמשכורתקרן חירום שסופגת את ההפתעות בלי לפגוע בתיק
אינפלציה2.5% בשנה שוחקים קרוב ל-40% מכוח הקנייה תוך 20 שנה, וקצבה של 10,000 ש"ח מרגישה כמו 6,100 ש"חרכיב השקעה שצומח לצד הקצבה, ומסלול השקעה שעונה לאינפלציה
ירידה ביכולות הקוגניטיביותקבלת ההחלטות הפיננסיות נחלשת בדיוק בשנים של הסכום הגדול, והחשיפה להונאות עולהייפוי כוח מתמשך, אדם נוסף בסוד העניינים ומבנה תיק פשוט לתפעול

מה עושים עם זה

לכל אחד משבעת הסיכונים יש תשובה תכנונית, ואפשר לתכנן ולהיערך אליהם מראש. קצבה מבטחת אריכות ימים, קרן חירום סופגת הפתעות, ומסלול השקעה נכון עונה לאינפלציה ולסדר התשואות. אין כאן סיבה לדאגה, יש כאן סיבה להיערך בזמן.

  • בונים את התוכנית בשנים שלפני הפרישה, כשעוד יש הכנסה שמאפשרת לתקן
  • מגדירים מראש מאיפה מגיעה ההכנסה החודשית ומאיפה סופגים הפתעות
  • מוודאים שיש רכיב שצומח לצד הקצבה ושומר על כוח הקנייה לאורך 25 שנה
  • מסדרים את הצד המשפטי והתפעולי כל עוד קל לקבל החלטות

התשובות האלה עובדות רק אם בונים אותן לפני הפרישה ולא באמצע המשבר. תכנון פרישה שנעשה בזמן קונה שקט נפשי ויציבות כלכלית לכל השנים שאחרי. אז מה איתכם, מתחילים לחשוב על הפרישה?

רוצה לבדוק איך זה יוצא אצלך? מערכת התכנון לפרישה – בלי הרשמה ובלי פרטים.

להמשך קריאה: שלוש שאלות על תוחלת החיים לפני שמתכננים פרישה · קיבוע זכויות: הפטור שלא מגיע לבד

רוצים לעבור על זה ביחד? תיאום שיחה.