בתכנון פרישה יש חלק קל וחלק קשה. החלק הקל הוא הכסף: כמה צריך, מאיפה תבוא הקצבה, איך משלמים פחות מס. יש לזה נוסחאות ואנשי מקצוע. החלק הקשה הוא השאלה מה עושים בבוקר של יום שלישי, שנתיים אחרי הפרישה.
מה באמת אובד ביום הפרישה
מי שבנה קריירה או עסק מאבד ביום אחד את מה שהעבודה נתנה בלי ששם לב: מבנה ליום, תחושת ערך, אנשים שצריכים אותו. אצל בעלי עסקים זה החד ביותר. אתמול ספקים ולקוחות חיכו לך על הקו, היום הטלפון שקט.
וזה קורה גם למי שחיכה לפרישה בקוצר רוח, כי זה עניין של זהות, והזהות לא מתחלפת ביום. השאלה "במה אתה עוסק" מלווה אנשים ארבעים שנה, ואין להם תשובה מוכנה ליום שאחרי.
היה לי לקוח שמכר עסק מצליח בתחום התיירות ונשאר עם מיליונים ביד. ניסה למלא את החלל בבתים וברכבים. הפסיכולוגית שלו ניסחה את זה במדויק: אי אפשר להחליף את הריגוש של ניהול עסק בקנייה. הכסף פתר את כל הבעיות חוץ מאחת.
ירח הדבש נגמר תוך שנה
השנה הראשונה בדרך כלל טובה. יש רשימה של דברים שנדחו עשרים שנה: לטייל, לסדר את הבית, לראות את החברים שנעלמו. הבעיה מתחילה כשהרשימה נגמרת, ואצל רוב הפורשים זה קורה תוך שנה עד שנתיים.
ההכנה האמיתית היא תוכנית לשגרה, לא רשימת חוויות. מה ממלא שבוע רגיל: התנדבות, לימודים, ייעוץ, עסק קטן, הנכדים. עדיף דברים עם התחייבות וקביעות, כי "אעשה מה שבא לי" מפסיק לעבוד מהר. משמרת קבועה פעמיים בשבוע במקום שסומכים עליכם עושה יותר מחמישה תחביבים שאפשר לדחות.
פרישה משנה את הזוגיות
פתאום שני אנשים בבית כל היום, אחרי עשורים של שגרות נפרדות. יש זוגות שהזמן הזה מחזק, ויש שמגלים שצריך לבנות את השגרה המשותפת מאפס.
שיחה על "איך ייראה שבוע שלנו" לפני הפרישה חוסכת הרבה חיכוך אחריה. שווה לדבר גם על מה כל אחד עושה לבד, לא רק על מה עושים ביחד. ושווה לזכור ששני בני הזוג לא בהכרח פורשים באותו יום, וגם זה משנה את התמונה.
הקשרים החברתיים
חלק גדול מהחיים החברתיים של אנשים עובר דרך העבודה, ורובו לא שורד אותה. אנשים שנפגשו כל יום במשך עשור מגלים שבלי המסדרון המשותף הם לא באמת נפגשים.
זה לא אומר שהקשרים היו מזויפים, זה אומר שהם נשענו על תשתית שנעלמה. מי שמתכנן פרישה כדאי שיבנה לפחות מעגל אחד שלא תלוי במקום העבודה, ורצוי לפני שהוא עוזב ולא אחרי.
חזרה לעבודה היא לא כישלון
הרבה פורשים חוזרים לעבוד, בייעוץ, בחצי משרה, בעסק חדש, ולאו דווקא בגלל הכסף. הראש צריך בעיות לפתור. אם זה קורה לכם, זו התוכנית שמתעדכנת, וזה בסדר גמור.
מבחינה כלכלית זה אפילו עוזר, כי כל הכנסה שוטפת מקטינה את המשיכה מהתיק בשנים הראשונות, שהן דווקא השנים הרגישות ביותר. אבל זו לא הסיבה שאנשים חוזרים, וגם לא צריכה להיות.
מתי מתחילים לתכנן את החלק הזה
בדיוק כשמתחילים לתכנן את הכסף, כמה שנים לפני היום הקובע. פגישת תכנון פרישה טובה עוסקת בקצבה, במס, וגם בשאלה מה בעצם תעשו עם הזמן שקניתם.
אני שואל את זה בכל פגישה, ואני יודע לזהות מתי אין תשובה. זה לא סימן רע, זה סימן שיש עוד עבודה, ושכדאי לעשות אותה בזמן שעוד יש שנים לבנות בהן שגרה חדשה.
רוצה לבדוק איך זה יוצא אצלך? מערכת התכנון לפרישה, בלי הרשמה ובלי פרטים.
להמשך קריאה: מה קורה להוצאות אחרי הפרישה · שבעת הסיכונים של הפרישה
רוצים לעבור על זה ביחד? תיאום שיחה.
המידע כאן כללי ואינו ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס. גילוי נאות.