לחתוך בקפה זה נחמד. את הקצב בדרך ל-FIRE קובעת הוצאה אחת: דיור. שכירות או משכנתא, ועליהן ארנונה, חשמל, ועד בית ותחזוקה. אצל רוב משקי הבית זה הסעיף הגדול בתקציב, ולכן החלטה אחת נכונה כאן שווה יותר מעשרות קיצוצים קטנים.
כלל האצבע המקובל: עד 30% מההכנסה נטו על דיור. משפחה שמכניסה 25 אלף בחודש ומוציאה 10 אלף על דיור נמצאת על 40%, ואצל זוגות צעירים בערים הגדולות המספר קופץ בקלות גם מעבר לזה. מי שמכוון ל-FIRE ירצה להיות מתחת ל-30%, כי כל שקל שמתפנה שם הולך ישר לשיעור החיסכון.
ההחלטות הגדולות
הכלי החזק ביותר הוא גודל ומיקום. דירת 4 חדרים במקום 5, או שכונה ב-15 דקות נסיעה מהמקום שרציתם, חוסכות בקלות 1,500 עד 3,000 ש"ח בחודש. חיסכון של 2,000 ש"ח בחודש, מושקע בתשואה שנתית של 7%, מצטבר לכ-330 אלף ש"ח בתוך עשור. זו לא עוד שורה בתקציב, זה נכס. מעבר דירה עולה כסף וכאב ראש, ולכן עושים אותו מחושב ופעם אחת, כהחלטה אסטרטגית ולא כתגובה.
שכירות מול קנייה היא שאלה של מספרים, והתשובה משתנה לפי עיר ותקופה. קנייה מביאה איתה ריבית על המשכנתא, מס רכישה, תיקונים וביטוחים. שכירות משאירה גמישות והון פנוי להשקעה. ההשוואה ההוגנת היא העלות החודשית הכוללת של כל מסלול, כולל מה שההון העצמי היה מייצר בשוק. מי שעושה את החישוב הזה ביושר מגלה לפעמים שהשכירות שהוא "זורק לפח" זולה מהריבית שהיה זורק לבנק.
ויש כיוון הפוך: להפוך את הדיור למקור הכנסה. יחידת דיור מושכרת, שותף לדירה גדולה, השכרת הבית כשנוסעים לתקופה ארוכה. יחידה שמכניסה 2,500 ש"ח בחודש מקטינה את הוצאת הדיור נטו בשליש ויותר, בלי לשנות כלום בהכנסה מהעבודה. ועל שכירות למגורים יש בישראל מסלול פטור ממס עד תקרה, ששווה להכיר לפני שמתחילים.
הקטנות
בידוד, תיקון נזילות, מערכות חסכוניות בחשמל ובמים. שווה כמה מאות שקלים בחודש, ושווה לעשות. אבל זה הקינוח. המנה העיקרית היא ההחלטה איפה גרים, בכמה חדרים ובאיזה מחיר.
הצעד להיום: תחלקו את עלות הדיור הכוללת שלכם בהכנסה נטו. מעל 30%? זה הפרויקט הפיננסי הבא שלכם, לא האפליקציה לחיסכון בסופר.
תבדקו על המספרים שלכם: מחשבון מיסוי נדלן, בלי הרשמה ובלי פרטים.
להמשך קריאה: נדלן מניב בדרך ל-FIRE · שיעור החיסכון: המספר שקובע מתי תפסיקו לעבוד
רוצים לעבור על זה ביחד? תיאום שיחה.