כלל ה-4% אומר שבשנה הראשונה של הפרישה מושכים 4% משווי התיק, בכל שנה שאחריה מצמידים את הסכום למדד, ובסבירות גבוהה הכסף מחזיק שלושים שנה. יש "מומחי השקעות" שיגידו לכם שהכלל הזה מסוכן מדי, ושמי שילך לפיו ימצא את עצמו בסוף אוכל אוכל לחתולים. ויש גם כאלה שאומרים שהמספר הנכון הוא בעצם 3.25%, כדי להיות זהירים עוד יותר.
ההבדל בין המספרים נשמע זניח. בפועל הוא עולה הרבה מאוד כסף. ירידה מ-4% ל-3.25% מחייבת לצבור כ-23% הון נוסף, וזה מתורגם לעוד כמה שנים טובות של עבודה.
אז נכון, כלל ה-4% הוא התחלה לא רעה. אבל תעשו לעצמכם טובה ואל תיתפסו עליו. הוא כלי ראשוני לבדיקה, והוא לא כל התמונה. בתור נקודת פתיחה לתכנון הוא מצוין. בתור תוכנית חיים הוא צר מדי.
לא רק כלל ה-4%, כמה סיבות למה כדאי להסתכל על זה אחרת
1. זה מבוסס על העבר, והעבר הוא לא תמיד נבואת העתיד
כלל ה-4% נשען על ביצועי העבר של שוק ההון. אבל כמו שאומרים, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. אף אחד לא באמת יודע מה יקרה בשוק בעוד חמש שנים, בעוד עשר או בעוד חמישים. השוק עשוי לצמוח והוא עשוי לרדת. עם כל החדשנות שסביבנו, ומי יודע, אולי בינה מלאכותית תגדיל את התשואה, הדברים רק נעשים פחות צפויים. גם הסימולציה הזהירה ביותר היא בסך הכול עבר שמוקרן קדימה.
2. סיכון "סדרות התשואה" קצת מוגזם
יש מונח שנקרא סיכון סדרת תשואות. הכוונה היא שאם תיק ההשקעות נפגע דווקא בתחילת הפרישה, קשה לו הרבה יותר לצמוח בטווח הארוך, כי מושכים ממנו כסף בזמן שהוא נמצא למטה. לדוגמה, אם פרשתם בינואר 2025 וביוני 2026 השוק צונח ב-40%, אז כן, זו פגיעה קשה.
אבל שימו לב לנקודה אחת. אם זה קורה זמן קצר אחרי שפרשתם, אתם יכולים לחזור לעבוד. זו ממש לא בושה. הכישורים שלכם לא נעלמו ביום הפרישה, הקשרים לא התאדו, ואולי אפילו נשאר לכם קצת "מיץ נעורים" לחזור לעבודה באופן זמני ולתת לתיק להתאושש. שנה או שנתיים של עבודה, גם חלקית, עושות את ההבדל. זה לא כישלון של התוכנית, זה חלק ממנה.
3. זה לא חייב להיות "הכול או כלום"
כשחסכתם לפרישה, המחשבה הייתה להגיע לסכום ולסיים עם העבודה אחת ולתמיד. אבל בואו נהיה אמיתיים, אפשר גם אחרת. אפשר לקחת הפסקות לפי שלבי החיים. אולי לשהות יותר עם הילדים כשהם צעירים ואז לחזור לשוק העבודה כשאפשר, אולי לרדת לחצי משרה, אולי לעבוד בפרויקטים. תנו לכסף לשרת אתכם, במקום להרגיש מחויבים לשרת את הכסף. פרישה היא לא מתג שמורידים פעם אחת.
4. מי בכלל "פורש" היום? כולם ממשיכים לעשות משהו
מעט מאוד אנשים שפרשו באמת נחים ולא מרוויחים יותר כסף. רובנו אוהבים לעשות דברים שמעניינים אותנו, ובמקרים רבים גם אפשר להרוויח מזה. אז נגיד שתכננתם לחיות על 160,000 ש"ח בשנה מהתיק, ופתאום אתם מרוויחים עוד 20,000 ש"ח בשנה מהשכרת דירה, מייעוץ או מתחביב שהפך לעסק קטן. פתאום אתם במצב פיננסי אפילו יותר טוב, וקצב המשיכה מהתיק ירד מ-4% ל-3.5% בלי שהרגשתם. לא חייבים לעצור הכול כדי ליהנות מפרישה איכותית.
5. גם אם קורה אסון, אתם עדיין עם הרבה כסף
נגיד שפרשתם עם תיק של 3 מיליון ש"ח, ואז באה מפולת והסכום יורד ל-1.5 מיליון ש"ח. כן, זה בהחלט כואב. ועדיין יש לכם 1.5 מיליון ש"ח שיעזרו לכם להתאפס ולמצוא פתרונות, יש לכם זמן להתאים את ההוצאות ויש לכם יכולת להחזיר קצת הכנסה. זה רחוק מאוד מקטסטרופה.
6. תזכרו שאתם מדהימים (הסיבה הכי חשובה)
החיים הכינו אתכם לרגע הזה. יש לכם ניסיון, כישורים וקשרים, וכנראה אפילו בן או בת זוג שיכולים לתמוך במקרה חירום. אתם כבר לא סטודנטים מתחילים. יש לכם כלים להתמודד עם מה שהחיים זורקים עליכם.
לדוגמה:
- בן או בת זוג תומכים: אפשר לחלק את הנטל, ואם אחד לא מוצא עבודה, אולי השני יוכל.
- ניסיון מקצועי: יש לכם כישורים שתמיד תוכלו להשתמש בהם כדי לחזור לשוק העבודה.
- רשת קשרים: הרבה אנשים שמכירים אתכם ויוכלו להמליץ ולסייע.
- קהילה תומכת: חברים, משפחה ושכנים שישמחו לעזור לכם.
- יותר כסף מבעבר: רוב הסיכויים שכיום אתם עם יותר חסכונות ממה שהיה לכם בתחילת הדרך.
בקיצור, יש לכם את הכלים להתמודד עם מה שיבוא. אז למה לדאוג?
אז מה כל זה אומר?
הרבה אנשים דוחים את הפרישה שוב ושוב כי הם פוחדים מכלל ה-4%, ואומרים לעצמם "עוד שנה של חיסכון וזה יבטיח לי שקט". בקהילת ה-FIRE קוראים לזה תסמונת עוד שנה אחת. עוד שנה, ועוד אחת, והיעד שהוגדר כבר נחצה מזמן. המחיר משולם במשאב היחיד שאי אפשר להחזיר, והוא זמן.
שווה לראות במספרים מה בדיוק קונה השקט הזה. הטבלה מראה כמה הון צריך לצבור כדי לממן הוצאה שנתית של 160,000 ש"ח, לפי כל אחד משיעורי המשיכה.
| שיעור משיכה שנתי | מכפיל ההון הדרוש | הון דרוש להוצאה של 160,000 ש"ח בשנה |
|---|---|---|
| 4.5% | 22.2 | כ-3.56 מיליון ש"ח |
| 4% | 25 | 4 מיליון ש"ח |
| 3.5% | 28.6 | כ-4.57 מיליון ש"ח |
| 3.25% | 30.8 | כ-4.92 מיליון ש"ח |
המעבר מ-4% ל-3.25% מוסיף כמעט מיליון שקל ליעד החיסכון. אצל רוב האנשים זה מתורגם לעוד כמה שנים במשרד, בשביל הפרש שאפשר לסגור גם בגמישות בהוצאות או בהכנסה חלקית קטנה.
לפני שדוחים את הפרישה בעוד שנה, כדאי לחשב את קצב המשיכה שאתם באמת צריכים, אחרי שלוקחים בחשבון את כל מקורות ההכנסה הצפויים. מי שנמצא בין 3.5% ל-4.5%, עם גמישות בהוצאות ועם יכולת לייצר הכנסה חלקית, נמצא במקום טוב. האמת היא שלא חייבים לסמוך ב-100% על כללי החיסכון האלה. במקום לבזבז זמן על חישובים אינסופיים של כמה בדיוק למשוך, התמקדו בלחיות את החיים שאתם רוצים. הכלל הוא כלי בדיקה. החיים הם לא סימולציה.
זכרו: כנראה שלא ייגמר לכם הכסף. אבל החיים כן יכולים לחלוף לכם מול העיניים.
אז שוב, תפסיקו לדאוג.
רוצה לבדוק איך זה יוצא אצלך? מערכת התכנון לפרישה – בלי הרשמה ובלי פרטים.
להמשך קריאה: מה זה FIRE Number ואיך מחשבים אותו · מה קורה להוצאות אחרי הפרישה
רוצים לעבור על זה ביחד? תיאום שיחה.