הכותרת רצה בכל מקום: ישראלי צריך לחסוך 57% מההכנסה החודשית שלו כדי לשמור על רמת החיים אחרי הפרישה. המספר מגיע ממדד פער הפנסיה הבינלאומי של UBS, הוא נכון, והוא גם אחד המספרים הכי מוטעים בשימוש שראיתי בשנים האחרונות.
אז בואו נפרק אותו. מה בדיוק המדד מודד, על מי הוא מדבר, ומה המשמעות המעשית למי שקורא את זה בגיל 35 או 45.
מה המדד באמת מודד
מדד פער הפנסיה של UBS משווה 25 מערכות פנסיה בעולם. הוא בודק את הפער בין ההכנסה הצפויה בפרישה לבין ההוצאות הצפויות, ומתרגם אותו לשאלה אחת: כמה צריך לחסוך בנפרד כדי לסגור את הפער.
וכאן הפרט שנעלם ברוב הציטוטים. המדד מודד את מאמץ החיסכון של דמות תיאורטית: עובדת שכירה שמתחילה לחסוך בגיל 50, בלי שום חיסכון קודם, וצריכה לגשר על הפער עד גיל הפרישה. השיעור נמדד מההכנסה נטו, אחרי מס.
זה לא תיאור של החוסך הישראלי הממוצע. זה תיאור של מי שמגיע לגיל 50 עם אפס. אם יש לכם קרן פנסיה פעילה מאז שהתחלתם לעבוד, המספר הזה לא מתאר אתכם. הוא כן מתאר את הסיכון של מי שהתחיל מאוחר, לקח הפסקות ארוכות, או משך את הכספים בדרך.
איפה ישראל בטבלה
לפי הדוח, בתל אביב שיעור החיסכון הנוסף הנדרש עומד על 57%. שיעור ההפרשה לפנסיה בגיל 50 הוא כ-16% מהשכר, ושיעור ההכנסה המחליפה, כלומר החלק מהשכר האחרון שיוחזר כקצבה מההפרשות עצמן, הוא כ-55%.
| עיר | חיסכון נוסף נדרש |
|---|---|
| אמסטרדם | 0% |
| מקסיקו סיטי | 0% |
| תל אביב | 57% |
| טוקיו | 93% |
מדד פער הפנסיה הבינלאומי של UBS, מהדורת 2024. שיעור מההכנסה נטו שעל עובדת בת 50 בלי חיסכון קודם להפריש מדי שנה עד הפרישה.
ישראל נמצאת בעשירייה העליונה מבחינת הצורך בחיסכון פרטי, אבל היא רחוקה מהקצה. הסיבות שהדוח נותן מוכרות: יוקר מחיה גבוה, תוחלת חיים ארוכה שמאריכה את תקופת הפרישה, ומערכת שנשענת כמעט לגמרי על ההפרשות השוטפות מהשכר.
ומה יוצא בחשבון הישראלי האמיתי
הפרשה מלאה לקרן פנסיה בישראל היא 20.83% מהשכר: 6% מהעובד, 6.5% מהמעסיק לתגמולים ו-8.33% לפיצויים. זה גבוה משמעותית מה-16% שהדוח מייחס לגיל 50, כי הוא מודד ממוצע רחב יותר.
הרצתי את החשבון על שכר שמתחיל ב-10,000 שקלים, עולה 1.5% ריאלית בשנה, בהפרשה מלאה ובמקדם המרה של 185 בגיל 67. הנה מה שיוצא, לפי מספר שנות הוותק ולפי התשואה הריאלית נטו:
| שנות הפרשה | תשואה ריאלית 3% | תשואה ריאלית 3.5% |
|---|---|---|
| 30 שנה | 51% | 56% |
| 35 שנה | 62% | 69% |
| 40 שנה | 74% | 83% |
שיעור ההכנסה המחליפה, כלומר הקצבה החודשית ביחס לשכר האחרון. הנחות: שכר התחלתי 10,000 ש"ח, צמיחה ריאלית 1.5% בשנה, הפרשה 20.83%, מקדם המרה 185. אומדן להמחשה, לא תחזית.
שתי מסקנות יוצאות מהטבלה הזו.
הראשונה: מי שמפריש ברצף 40 שנה מגיע לאזור של 74% עד 83%. זה לא פער פנסיוני, זה חיסכון סביר. מי שמפריש 30 שנה מגיע לאזור של 51% עד 56%, וזה כבר בדיוק ה-55% שהדוח מייחס לישראל. במילים אחרות, המספר של UBS לא מתאר מערכת כושלת. הוא מתאר קריירה קטועה.
השנייה: עשר שנות ותק שוות בערך 22 עד 27 נקודות אחוז בשיעור ההכנסה המחליפה. שום שינוי מסלול ושום משא ומתן על דמי ניהול לא מייצר תזוזה בסדר גודל כזה. הרצף הוא המשתנה החזק ביותר בכל המשוואה.
מה שהמדד לא רואה
המדד מסתכל על ההפרשות לפנסיה בלבד. הוא לא סופר את קרן ההשתלמות, שאצל שכיר רבים היא רכיב חיסכון גדול, ולא סופר גמל להשקעה, תיק פרטי, דירה להשקעה או ירושה צפויה. אצל משק בית ישראלי טיפוסי אלה לא זניחים.
מהצד השני, הוא גם לא סופר את הדברים שיפגעו בכם: הפסקות עבודה, תקופות עצמאות בלי הפקדה מסודרת, משיכת פיצויים בדרך, ותקופות שכר נמוך בתחילת הקריירה. משיכת פיצויים אחת בגיל 35 יכולה למחוק שנות ותק שלמות מהחשבון הזה.
איך סוגרים פער, אם יש לכם כזה
נניח שבדקתם ויצא לכם שחסרים 25 נקודות אחוז של הכנסה מחליפה. במונחי הון, על שכר אחרון של 18,000 שקלים זה פער של כ-4,500 שקלים קצבה בחודש, שדורש הון נוסף של קרוב למיליון שקלים.
מיליון שקלים בתשואה ריאלית של 4% דורשים הפקדה חודשית של כ-2,730 שקלים אם נשארו 20 שנה, כ-1,945 שקלים אם נשארו 25 שנה, וכ-1,440 שקלים אם נשארו 30 שנה. זה כל ההבדל בין להתחיל בגיל 37 לבין להתחיל בגיל 47: כמעט פי שניים בהפקדה החודשית, על אותה מטרה בדיוק.
וזה גם למה אני לא אוהב את הכותרת של 57%. היא מייצרת שיתוק. מי ששומע שהוא צריך לחסוך 57% מההכנסה מרים ידיים ולא עושה כלום, כשבפועל אצל רוב האנשים המספר הרלוונטי נמוך בהרבה, והוא לגמרי בר השגה.
ומה עם FIRE
מי שמכוון לעצמאות כלכלית מוקדמת מסתכל על המספרים האלה מזווית אחרת לגמרי. הוא לא שואל איך לסגור פער עד גיל 67, הוא שואל כמה צריך כדי להפסיק לעבוד הרבה לפני. שם שיעור החיסכון האישי, זה שבשליטה שלכם, הוא המנוע היחיד שמשנה את התאריך.
מה שכן משותף לשני המסלולים: הרצף, ההתחלה המוקדמת, ואי משיכת הכסף באמצע. אלה שלושת הדברים שמזיזים את המחט יותר מכל השאר יחד.
לסיכום
ה-57% הוא מספר אמיתי שמתאר מצב ספציפי: להתחיל בגיל 50 מאפס. הוא לא הגזירה שלכם. הדבר הנכון לעשות עם הכותרת הזו הוא לא להיבהל ממנה אלא לבדוק את המספר שלכם: כמה שנות הפרשה יש לכם בפועל, מה השכר האחרון הצפוי, ומה זה אומר על הקצבה.
אם יצא לכם 74% אתם במקום טוב. אם יצא 51% יש פער, והוא נסגר. הוא פשוט נסגר בקלות יותר ככל שמתחילים מוקדם יותר.
רוצה לבדוק איך זה יוצא אצלך? מחשבון קצבה מזכה ומוכרת ומחשבון מקדם קצבה, בלי הרשמה ובלי פרטים.
להמשך קריאה: ישראל ראשונה בעולם ולא בהייטק: דוח העושר של UBS · שיעור החיסכון: המספר שקובע מתי תפסיקו לעבוד
רוצים לעבור על זה ביחד? תיאום שיחה.
המידע כאן כללי ואינו ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס. החישובים הם אומדנים להמחשה בלבד. גילוי נאות.