ישראל ראשונה בעולם בטבלה אחת בדוח העושר של UBS לשנת 2026. 82.1% מהנכסים של משק בית ישראלי הם נכסים פיננסיים, ולא נדל"ן. לפני ארצות הברית, לפני שווייץ, לפני יפן.
נשמע כמו מחמאה. הסיבה שאנחנו שם פחות מחמיאה, והמסקנה המעשית שיוצאת מזה נוגעת ישירות לפנסיה שלכם.
מה נספר ב-82.1%
הדוח פורסם ב-30 ביוני 2026 ומתייחס לנתוני סוף 2025. נכסים פיננסיים זה לא רק מניות. זה קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי חיים, פיקדונות, מזומן וניירות ערך. מולם עומדים הנכסים הריאליים, שאצל רוב משקי הבית זו הדירה.
שני סייגים שצריכים להיות על השולחן. ה-82.1% הם שיעור מהנכסים ברוטו, לפני ניכוי חוב. החוב הישראלי עומד על 14.4% מהנכסים ברוטו, מקום שביעי בטבלה, מול 10.9% בארצות הברית. וגם: בטבלה של הדוח ישראל ראשונה, אבל בגוף הטקסט באותו עמוד UBS מזכירים את שוודיה עם 83.6%. שוודיה לא נכללת בטבלה.
למה אנחנו ראשונים
לא בגלל תרבות השקעות. בגלל חקיקה.
פנסיית חובה מ-2008, קרן השתלמות כהטבה מקובלת, קופות גמל. המדינה החליטה שאתם משקיעים בשוק ההון והתחילה לנכות את זה מהתלוש. בעולם קוראים לזה תרבות השקעות. אצלנו זה סעיף בתלוש שרוב האנשים לא בוחרים ולא בודקים.
במקרה הזה, ההחלטה הזאת עבדה. משק בית ישראלי ממוצע צובר בשוק ההון סכומים שלא היה צובר לבד.
הממוצע והחציון
בעושר הממוצע לבוגר ישראל נמצאת במקום 18 מתוך 56 שווקים: 312,108 דולר, שהם כ-973 אלף ש"ח לפי שער 3.119 ש"ח לדולר, השער שבו הדוח עצמו מתרגם. לזוג, כמעט 2 מיליון ש"ח. וזה כולל הכל: פנסיה, חסכונות והון עצמי בדירה, בניכוי חובות.
נשמע לכם הגיוני? גם לי לא.
עכשיו החציון, מה שיש למי שעומד בדיוק באמצע: 83,843 דולר, כ-262 אלף ש"ח. לזוג, כחצי מיליון. בחציון ישראל יורדת ממקום 18 למקום 24.
החציון הוא 26.9% מהממוצע. ממוצע זה מספר. חציון זה בן אדם.
המיליונרים
בישראל 195,000 מיליונרים דולריים. ב-2025 נוספו 8,803, גידול של 4.7%. ארצות הברית צמחה ב-1.9% באותה שנה, והוסיפה 441,078 איש.
מה זה אומר עליכם
כאן הדוח מפסיק להיות טריוויה.
אם 82% מהנכסים שלכם פיננסיים, ורובם יושבים במוצרים פנסיוניים, החשיפה שלכם לשוק ההון גדולה ממה שנדמה לכם. כשהשוק יורד 10%, זו לא כותרת בעיתון. זה 10% מהפרישה שלכם.
ההבדל בין ישראלי לאמריקאי בנקודה הזאת הוא לא גודל החשיפה. זו השליטה. האמריקאי בחר להיכנס לשוק ופתח חשבון. הישראלי הוכנס אליו דרך התלוש, וברוב המקרים נשאר במסלול ברירת המחדל שהקרן שיבצה אותו אליו. מסלול ברירת המחדל הוא מסלול תלוי גיל. הוא לא שגוי. הוא פשוט לא נבחר בשבילכם, הוא נבחר בשביל הממוצע.
ומה שיושב בפנים לא תמיד מה שחשבתם. בדקתי את ההרכב של מסלולי מדדי המניות ומצאתי שני מסלולים באותו שם עם תמהיל שונה לגמרי.
הצעד להיום
תפתחו את הדוח השנתי האחרון מקרן הפנסיה, מקרן ההשתלמות ומקופת הגמל, ותראו באיזה מסלול אתם. שתי דקות לכל מוצר.
אחר כך שתי שאלות. הראשונה: המסלול הזה מתאים לטווח שנשאר לי עד שאני נוגע בכסף. השנייה: כמה אני משלם עליו בפועל, כולל הוצאות ישירות ולא רק דמי ניהול.
אם אתם רוצים לראות איך זה מתורגם לקצבה בפרישה, מערכת התכנון הפיננסי לפרישה עושה את החשבון בלי הרשמה ובלי פרטים. ואם השאלה שלכם היא איפה להחזיק את הכסף שמעבר לפנסיה, ההשוואה בין תיקון 190, גמל להשקעה וחשבון מסחר מתחילה שם.
נתון נוסף שמתחבר לזה ישירות: ישראלי צריך לחסוך 57% מההכנסה כדי לשמור על רמת החיים בפרישה, לפי מדד אחר של UBS.
רוצים לבדוק אם רמת הסיכון במסלול שלכם מתאימה לגיל ולתוכניות שלכם? תיאום שיחה.
גילוי נאות. אני סוכן ביטוח פנסיוני ומתכנן פיננסי, ויש לי זיקה לגופים שמנהלים את המוצרים שמוזכרים כאן. האמור הוא מידע כללי, אינו תחליף לתכנון פיננסי אישי ואינו מתחשב בנתונים האישיים שלכם.
מקורות. UBS Global Wealth Report 2026 (נתונים לסוף 2025), שער יציג של בנק ישראל ל-31.12.2025.
כתיבת תגובה